אודות

טחנת הקמח הטחנות הגדולות של א"י נוסדה ב-1921 ע"י הברון אדמונד דה רוטשילד ז"ל, ומטרתה היתה לעזור לאיכר להתבסס על עבודת האדמה ולאפשר לו למכור את יבולו עבור תמורה הוגנת. מטרת הטחנות הגדולות היתה לקנות ולעבד את החיטה שגדלה בארץ, ולמכור את התוצרת בארץ ובחו"ל.

הקמת הבנין ארכה כשנה תחת השגחתו של המהנדס גוט, עולה חדש, מפורסם וידוע כמומחה במקצועו. כל היישוב ובעיקר זה של חיפה, עקב בעניין רב אחרי מהלך הבנייה וראה בו מפעל יישובי גדול. הבניין היה אז לפי מימדיו מהגדולים בארץ, ובגמר הבנייה התאספו כל תושבי חיפה לחוג את חג הסיום. גם הרכבת המכונות ארכה כשנה, ונעשתה ע"י פועלים יהודים אשר מקרוב באו.

ביולי 1923 הונעו גלגלי הטחנה ע"י מנועי דיזל, והקמח אשר נטחן בטחנות הגדולות כבש מהר את השוק המקומי ואת השווקים בארצות השכנות. הקמח של 'הטחנות הגדולות' היה ידוע בטיבו בין יהודים וערבים, ורבים מבני היישוב זוכרים עד היום את הלחם "תוצרת", שנאפה מקמח זה. המפעל הורחב ע"י תוספת של בית‑חרושת למצות אשר תוצרתו הגיעה לרוב תפוצות ישראל, בכללן לארה"ב.

בשנת 1952 הוחלט ע"י הנהלת פיק"א לחדש, להרחיב ולשכלל את המפעל ולהוסיף לו ממגורה לגרעינים, שבנייתה החלה בסוף אותה שנה.

מאז ועד היום נמנית הטחנה עם הטחנות המובילות בארץ והיא ידועה באיכותו הגבוהה של הקמח ובהקפדה על בקרת איכות גבוהה ומצוינות בשירות הלקוחות. הטחנה מספקת ללקוחותיה את כל סוגי הקמח והסולת בהשגחת הרבנות הראשית חיפה ובכשרות מהודרת של בד"צ העדה החרדית ירושלים.